למה, למה, למה גדר?

בדצמבר של שנת 2013 הגיעו פועלים לחצר הפנימית בבניין שלי והביאו אתם הרבה ציוד. ערמות של ציוד. חלקי גדר מרשת ירוקה. מוטות ועמודים. שקיות של מלט ואתי חפירה. הם עבדו בחצר יום שלם ובסוף היום היתה לחניית האופניים של הבניין גדר תוחמת בשני צדדים. חוץ מזה הפועלים מיקמו ערמה גדולה וירוקה של רשתות גדר על גזע עץ במרכז החצר ונעלמו. וזהו.

בונים גדר בחצר הפנימית

הציוד, רשתות של גדר, או בדרך להיות גדר, כלי עבודה, מערך שלם. כל זה קרה בדצמבר

והרבה זמן לא קרה כלום.

גדר לאופניים, חורף, שלג

זאת הגדר שהם בנו. גדר לחניית האופניים. גדר עם 2 צדדים בלבד. גדר לא מגודרת. והרבה זמן לא קרה כלום. היה חורף, ירד שלג, נמס השלג, נהייה אביב

הבניין שבו אני גרה הוא חלק מקומפלקס של בניינים שבנויים מסביב לחצר פנימית אחת. חצר גדולה, חצר  יפה, חצר ירוקה. חצר פנימית שהיתה יכלה לאכלס עוד כמה וכמה בניינים, אבל במקום זה היא הריאות הירקות שלנו, של כל דיירי הקומפלקס. הכניסות לכל הבניינים שמסביב לחצר הפנימית הן מבפנים, מהצד של החצר, ולחצר הפנימית יש כמה כניסות מקושטות, מכל הכיוונים של הקומפלקס. מארבעה רחובות שונים אפשר להיכנס דרך הקשתות ולהגיע לחצר הפנימית ומשם לבניין הספציפי שלך.

לקח לי זמן אבל למדתי את זה, למדתי איך להשתמש בזה, מאיזה יציאה לצאת כשאני רוצה להגיע לאובאן, למשל, או לבריכה. היציאות והכניסות השונות הן דרכי הקיצור שלנו. ולפעמים אנחנו חותכים דרך הדשא. כמובן, יש מדרכות בחצר הפנימית. מהבית שלי, אם רוצים לצאת או להיכנס דרך הפתח שהכי קרוב לאובאן, אפשר לקחת את הדרך הארוכה, העוקפת, דרך המדרכות שבתוך החצר הפנימית, או שאפשר לחתוך דרך הדשא. אני חותכת דרך הדשא. אבל התחלתי לעשות את זה רק אחרי שראיתי אחרים, מקומיים, את השכנים המבוגרים מלמעלה למשל, עושים את זה. אחרת לא הייתי מעיזה.

פתח כניסה יציאה

אחת הכניסות לחצר הפנימית. זאת הכניסה הכי נוחה עם יוצאים או באים מהאובאן, למשל. ואז כדי להגיע לבניין שלי חותכים דרך הדשא.

החצר הפנימית היא גינה שיתופית. שטח ירוק קולקטיבי. אני יושבת על מושב החלון בבית שלי ומשקיפה על החצר הפנימית ורואה את עונות השנה מתחלפות. רואה את הטבע חי. החצר היא שטח פתוח, משוחרר, ירוק. מטופח אבל גם טבעי, גם פראי גם בורגני.  שטח לא פרקטיש. יש בחצר עצים ושיחים ודשא וארגז חול גדול ופינות לפחים. או בעצם, במקרה של הבניין שלי, מכלאות לפחים.

אני לא יודעת למה, מעולם לא הבנתי את זה, אבל בחצר הפנימית יש שתי מכלאות פחים. לכל מכלאה יש מפתח. ביחד עם מפתח האב של הדירה קיבלתי מפתח למכלאת הפחים של הבניין. יש בנינים אחרים בקומפלקס שיש להם סתם פחים, לא מכלאת פחים. פחים משוחררים. פחים שעומדים להם, בפשטות, בחצר. אבל לא אצלנו בבניין. אצלנו הפחים נעולים בתוך מכלאה, מגודרים מכל עבר.

פחים נעולים

מכלאת הפחים. הפחים במעונם. פחים נעולים ומגודרים ומבוצרים. ביחד עם המפתח לדירה, מפתח האב, קיבלתי גם מפתח לפחים

ומאז דצמבר גם האופניים מגודרים. לא כמו הפחים, לא מארבע כיוונים, רק משניים. והזמן עבר וכלום לא קרה. עד תחילת אפריל. בתחילת אפריל חזרו הפועלים וחזר הציוד. הפעם הם נשארו ליומיים שלמים, יומיים מלאים. ועכשו יש לנו גדר מרשת ירוקה בחצר הפנימית. היא מגדרת חלק מהחצר הפנימית, חלק מהשטח שהיה פתוח. החלק שבו חתכנו על הדשא כדי לצאת ולהיכנס מהפתח הכי קרוב לאובאן, למשל, החלק הזה בתוך הגדר.

לכאורה, חשבתי, הגדר קמה כדי למנוע בדיוק את זה, את החיתוך דרך הדשא. אבל לא. בגדר הפנימית עשו שני שערים. והשערים הם בדיוק בשני הצדדים של איפה שאנחנו חותכים דרך הדשא. זאת אומרת, עדיין אפשר לחתוך דרך הדשא. הפועלים השאירו את השערים פתוחים והכל נמשך אותו דבר, פלוס גדר שלא מגדרת כלום.

למה באו הפועלים? מי הזמין אותם ולמה? מה התפקיד של הגדר הזאת, מה המטרה שלה? בפני מה היא מגנה, על מה היא שומרת? גדר גדר, את מה את מגדרת?

הגדר הפתוחה

הגדר הפתוחה. שהיא לא הגדר הטובה. או שכן. בעצם אין לי מושג. כי אין לי שום מושג, אפילו לא רעיון, למה הקימו או הגדר הזאת ומה היא באה לעשות ומה המטרות שלה.

"גדר היא מכשול שנועד לתחוֹ‏ם שטח מסוים, כדי לציין בעלות עליו ולהקשות על הכניסה אליו. גדרות עשויות לרוב מרשת או מוטות ברזל, ובעבר נפוצו יותר גדרות עץ." (מתוך ויקיפדיה). 

על מה הגדר שלנו מקשה, ועל מי ולמה? 

אחרי עוד שבועיים ננעלו שערי הגדר. לא הופתעתי. חשבתי שזה עומד להתרחש. אני כבר קצת כן משולבת כאן, בתרבות המשונה הזאת, וחשבתי שזה מה שעומד לקרות. רק קצת דאגתי שיתנו לנו מפתח חדש, אבל לא, אין מה לדאוג. פרקטיש לפני הכל. מפתח האב הכל יכול, המפתח שפותח את האינטרקום והקלר והדירה הפרטית, פותח גם את השערים של הגדר. את שניהם. רק לפחים, משום מה, יש מפתח אחר. באמת סוג של מחדל.

הגדר הסגורה

הגדר הסגורה. עוד מטלות למפתח האב, המפתח הכל יכול. המפתח שיש רק לנו, הגרים בבנין. למה צריך מפתח לגדר הזאת?

ועכשו הדשא והעצים, השיחים והעלים, כמו הפחים, לא יכלים לברוח לשום מקום. והחצר הפנימית מחולקת. יש בה חלקים משוחררים. ויש חלק מגודר. וכל זה למה?

הו, למה, למה, למה כל זה? אין לדעת. אין אפילו לשער. אני מסתכלת על הגדר ומשתוממת. מפני מה את מגינה? על מה את שומרת? גדר גדר, מה את מגדרת?

גדר בחצר

החצר עם הגדר. החצר המחולקת. יש חלק בפנים ויש חלק בחוץ ואין לי מושג למה ומה ההבדל ולפי מה נחתך השטח ולאיזה מטרה. יש גדר בחצר

18 מחשבות על “למה, למה, למה גדר?

    • יש חברת ניהול לבניין. אני מניחה שאפשר לתקשר איתם, או לשאול את השכנים, אולי להם יש מושג. אבל עם קשיי השפה שלי אני עד כה לא טרחתי.

      אהבתי

    • כן. ההשערות שלי והזמן שאני מקדישה לזה בטח הרבה יותר מעניין מאיזה סיבה טריוויאלית כזאת. אבל באמת, בלי לשאול, אי אפשר להבין למה הגדר הזאת טובה

      אהבתי

  1. מהיכרות מסוימת עם התרבות כנראה שיש תת סעיף בתקנה עירונית שלא מתיישבת עם החוזה של חברת הניהול לגבי השטחים המשותפים למבני אלטבאו ברובע בו את גרה. גדר פשוט פותרת את העניין בצורה אלגנטית ומאפשרת לפקיד מסוים ללכת הביתה בשקט מבלי שיטריד אותו הנושא כאשר הוא עולה על משכבו.

    אהבתי

  2. הייתי בטוחה תוך כדי קריאה שכולם מבינים חוץ ממך, אבל אני רואה ששוקי – שמהתגובות שלו אני נהנית אפילו יותר מאשר מהפוסטים שלך – גם לא יודע אז הנה ההסבר. הגדר מונעת מעוברי אורח את ההנאה של דרך קיצור ירוקה, בזמן שהיא מאפשרת לתושבי הבניין זכות ייחודית של מעבר נוח וגן עדן שקט בתוך העיר הסואנת. היא הופכת את החצר שלכם לגינה פרטית, כנהוג בערים מערביות אחרות. אפשר לקחת את זה לכיוון קפיטליסטי של חומת ברלין נפלה ועלו גדרות פרטיות, אבל רק אם בא לך. השלב הבא יהיה שישתלו כל מני פרחים מרהיבים בתוך הגדר בלי לדאוג שאלמונים יקטפו אותם.

    אוסיף ואנחש שהסיבה שהפועלים זנחו את העבודה בדצמבר היא שהאדמה היתה כבר קפואה מדי והיה קשה להם לחפור. צריך לחפור עמוק בשביל שגדר ארוכה תחזיק מעמד. יש מצב שאם תישעני מספיק חזק על הגדר של האופניים, היא תיפול…

    אהבתי

  3. פינגבק: משטרה, גדר, משטרה, גדר, שאלה, תשובה. ואין תשובות. אין תשובות | Liraz Axelrad Blog

  4. פינגבק: מזג האוויר כילד קפריזי מפונק, וגם על קיץ, קרוקס, אגמים, גניקולוגית, גדר | Liraz Axelrad Blog

  5. פינגבק: סיפורים מקומיים, או, סיפורים שלי על מנהגים מקומיים | Liraz Axelrad Blog

  6. פינגבק: ארבע עונות לשנה; אשה עם תינוק ורכב; שימי עין על המחשב שלי, בבקשה | Liraz Axelrad Blog

  7. פינגבק: אשה בברלין: על הספר ועלי. ועל השלג שירד והלך ועל תודעה שמשתנה | Liraz Axelrad Blog

  8. פינגבק: Europe is not so bad | Liraz Axelrad Blog

  9. פינגבק: לירז אקסלרד גילתה כמה משמחת יכולה להיות סוכה מתחת לבית וגם משהו על הספרית שלה

  10. פינגבק: אביב הגיע, שיפוץ בא. קדחת בחצר הפנימית | Liraz Axelrad Blog

  11. פינגבק: דברים שחוזרים על עצמם ודברים חד פעמיים ודברים של פעם ראשונה | Liraz Axelrad Blog

  12. פינגבק: הנורמאלי החדש, או, ימי קורונה: סרט בהמשכים | Liraz Axelrad Blog

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s